עד שהמוות יפריד בינינו
Till death do us part
בית יגאל אלון, גנוסר
אוצרת: נאוה הראל שושני
דבר האוצרת מתוך קטלוג התערוכה:
חדווה אטלס בן-דוד מדברת על זוגיות באמצעות ציורי חתונות וכלות. אלה צויירו בעקבות צילומים שנמצאו לה באלבומי ההיסטוריה המשפחתית. כשנמצאו הצילומים כבר היה ברור וידוע שחלק מן המצטלמים לא שרדו את הפנטזיה הזוגית שהובטחה, והכלות כבר היו ילדות שבגרו ואיבדו את התום. הציורים מלאי הבעה, על רובם שורה צבעוניות קודרת, גם הכלות-ילדות נראות כמי שכבר יודעות שהאושר מצוי בעיקר באגדות. אי אפשר שלא לראות את בדידותה של הכלה ואפשר לחוש באופן ברור את החששות של בני המשפחה המקיפים אותה ואת הלחץ שבו שרויים כולם.
חדווה מציגה בתערוכה זו גם רישומים בשחור-לבן ובהם סצינות זוגיות, אולי אנשים שרוקדים בחתונות של אחרים, או מנסים להיאחז זה בזובמקומות שמזמנים להם החיים. גם הרישומים מלאי אווירה, לעיתים מספרים סיפורוכמעט תמיד מכמירי לב.